נחלת יעקב על מסכת סופרים י״ב:ו׳

6 אני לא שמעתי. אני לא שמעתי כלל מדין זה דכל השירות מברכין עליהן אבל מסברא נראה דדוקא בעשרת הדברות טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם:

7 בתומנת א פסוק׳ ובמ"ת. נ"ל שכצ"ל בתומנהא פסוקים אחרונים שבמ"ת. ר"ל שמונה פסוקים אחרונים שבתורה והיינו מן וימת משה עד סוף התורה. ונ"ל הטעם שמברכין על שמנה פסוקים לפניהם ולאחריהם דאיתא במסכת ב"ב דף ט"ו שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן ופרש"י דאין מפסיקין בהן דס"ל דלאו משה כתבן וא"כ אישתני. ולפ"ז י"ל דמה"ט מברכין לפניהם ולאחריהם כיון דאישתנו אישתנו והואיל שצריכין לקרותן ביחיד ואין מפסיקין בהן דינן כשירות ומה׳ט מברכין לפניהם ולאחריהם כמו בכל השירות. ובירושלמי מקשה אמאי איצטריך למימר בח' פסוקים דמברכין לבסוף והלא סוף התורה היא ופשיטא דהחותם מברך בסוף ומשני בירושלמי לא נצרכה בר"ח שחל בשבת שאז האחרון קורא בפרשת ר"ח וסד"א דאין מברכין לבסוף קמ"ל. וצ"ל דמיירי בא"י שהיו מסקי אורייתא לתלת שנין וא"כ אפשר דמקלע פ' וזאת הברכה בשבת ור"ח אבל לדידן אי אפשר דמקלע פ׳ וזאת הברכה בר"ה ולהרמב"ם פרק י"ג מהל׳ תפלה שיט׳ אחרת בענין שמנה פסוקים: